99kHz

אמי היתה האדם היחיד בחיי איתו הייתי מתייעץ, האדם היחיד עליו סמכתי שייתן לי תשובה שאינה תלויה, תשובה נקיה מאינטרסים שתשרת את טובתי בכנות.
איני יודע להצביע מאיפה זה נולד בדיוק אבל מאז ומעולם כאילו ידעתי שהאדם היחיד עליו אוכל לסמוך הוא אני. אני האחראי, אני האשם ואני גם ההוא שקוצר את הפירות. לכן אם ישנה שאלה בחיי, אני הוא היחיד שיוכל ועל אחריותו לפתור אותה. בכל הנוגע לעניינים שבאמת חשובים, מעולם לא סמכתי על דעתו ועמדתו של אחר ומעולם לא התייעצתי עם גוף שלישי, למעט, כאמור – עם אמי – אשר מכח היותה היא נתנה קרקע לאמון מלא בינינו.

תמיד הייתי הבחור עם העצות, ניחנתי באינטיליגנציה רגשית גבוהה והמון אהבה ורצון להגיש את מחשבותי לעזרה. מאז שהיני זוכר את עצמי, לשמחתי, אהובי וקרוביי (ולפעמים סתם אנשים באוטובוס, באמת) באים אלי בכדי להתייעץ על עניינים שבלב או אפילו סתם בכדי לפרוק. אני מאוד אוהב להגיש את כתפי וקרוביי משתמשים בה לעיתים קרובות. לצערי, משך שנים לא החזרתי להם באותה המטבע ולמעשה לא הייתי מתייעץ ופורק בעצמי אלא מתמודד לבד או אוגר בפנים עד לפעם הבאה בא אדבר עם אמי.

מי שקורא שורות אלו וודאי יחשוב שהייתי אדם חזק ועצמאי אך זוהי לא האמת, מכיוון שלא הייתי מקבל שום החלטה גורלית מבלי לקבל את דעתה של אימי בעניין. למעשה, כל כך הייתי זקוק לדעתה שגם אם פסלה את דעתי הייתי צריך לשמוע את זה ממנה ולו רק בכדי להתעלם מדבריה ולהמשיך בעמדתי שלי.

אחרי שאמי נפטרה, מהיותה משענתי היחידה, לא נותר לי עם מי להתייעץ. נאלצתי ל-לא פחות- מלהתחיל ולקחת את עצותיי שלי, אותן חילקתי בכל השנים לכל מאן דבעי אך מעולם לא השכלתי לקחתן לעצמי. כן, זה היה צעד קשה. כמו הרכיבה הראשונה על האפניים לאחר הסרת גלגלי העזר כשאין הורה שתופס מאחור. הרגשתי לבד ולא מסוגל. הרגשתי שאני מתדרדר במורד הרחוב ללא שליטה אמיתית על חיי.

לשמחתי, אימי חינכה אותי למצוא את הכח בעצמי ולהאמין. כי עדיף ליפול מנסיון מאשר לוותר מראש על ההצלחה. לאט לאט, החלטה אחרי החלטה ויום אחרי יום, למדתי לשלוט בחיי גם בלי גלגלי העזר. למדתי להסתדר גם מבלי לקבל את אישורה. מצאתי עבודה, עברתי דירה, נתתי לעצמי להתאהב עד מעל הראש ולתכנן את חיי קדימה. למדתי לקבל את היכולת שלי לטעות - השלב החשוב ביותר לדעתי בלקיחת החלטה. למדתי ליפול על רגלי, לקום ולהמשיך ללכת.
לא פחות חשוב מכך, התחלתי לתת את מבטחי גם בקרובים אלי, אך יש לי עוד הרבה להתקדם בשיעור הזה.

לא אגיד שמאז החל השינוי חיי נהיו קלים יותר – ההפך הוא הנכון.
אך אני שלם עם עצמי כפי שמעולם לא הייתי.

והנה עוד שיעור שלימדה אותי אמי, ואפילו אחרי מותה.

פורסם באישי, כללי

אתה שוכח איך היה לפני שכאב.

פורסם באישי, קצרים

אני זוכר אותה עם הידיים.
הייתי מנגן עליה עד שהיתה נרדמת אל תוכי.
הייתי נושם את החום  מעמקי צווארה.
הריח, הרכות.
שלמות.
היינו שלם. ונגמר.

פורסם באישי, כללי, קצרים

חיכיתי לזה יותר מ 10 שנים, אין מאושר ממני לראות את השינוי שחל פה, לראות אנשים מתעוררים, מגלים – שואלים שאלות!
סוף סוף זה קורה, פה בבית שלנו, בישראל הקטנה.
כבר כמה חודשים טובים עברו מאז פעם אחרונה שכינו אותי קונספירטור, מאז שהתייחסו אל דברי כאל דברי הוזה.
האנשים מסביבי מבינים פתאום שמחרבנים עלינו בשביל כסף וכח, שאין ערך לחיי אדם לפי הפרדיגמה הנוכחית בה אנחנו חיים. אנשים מבינים שלפי השיטה הכלכלית הקיימת אין מקום לאנושיות, אנשים מבינים שצריך שינוי ולא סתם שינוי – שינוי מהותי!

אני מאושר לחיות בתקופה הזו. חשבתי שבחיים זה לא יגיע, הפעם אני שמח שטעיתי.

עד לפני כמה חודשים, כשהייתי מדבר עם אנשים על המצב הכלכלי בארץ ובעולם, וכשהייתי מסביר כיצד פועלת הכלכלה, היו אומרים לי שאני מסוייט, הוזה -"לא יכול להיות", -"למה שיתכננו את המערכת בצורה שעושה לנו רע?", -"אין מצב שככה אנחנו פועלים, זה ממש טיפשי, אתה מאה אחוז טועה". ועוד הרבה משפטים מסוג זה. זה לא שכל מי שדיברתי איתו היה מטומטם. הוא פשוט היה שטוף מוח. כמו שכולנו היינו פעם.
מגיל אפס מאכילים אותנו בשקרים, המדיה מוכרת לנו סיפורים ומעשיות, העיתונים, הטלוויזיה.
דוגמה טובה היא ההפרטה: כולם מפארים את מדיניות ההפרטה בלי לחשוב פעמיים על אילו שווקים "חופשיים" אנחנו מדברים, תמיד באותו התירוץ -"הפרטה זה טוב, יהיה שירות יותר טוב, ותהיה תחרות על המחירים, תחרות זה טוב, זה מוזיל…". ברור שזה טוב, עד שבעלי ההון והחברות מסכמים בינם לבין עצמם על השוואת מחירים במקום תחרות ובכך הופכים עצמם למונופולים על מוצרי בסיס. וכן, אני קורא לתקשורת מוצר בסיס – ללא בושה.
ומה עם מגורים? הלא זה מוצר בסיס? הרי כולנו צריכים קורת גג מעל ראשינו, מדוע שוק זה מתנהל ללא שום גבולות? מדוע רובץ עלינו האיום לאיבוד נכסינו תחת משקל המיסים הישירים והעקיפים? ולמה החברה בה אני עובד משלמת פחות אחוזי מיסים ממני? הרי אין ספק שהיא משלשלת הרבה יותר כסף "לכיסה". ויש עוד מאות שאלות אם לא אלפים.

מחנכים אותנו לרצות להיות עשירים – לא מועילים, לא טובים, לא אוהבים – עשירים וחזקים. כי כסף זה כוח ואיתו ניתן לקנות הכל, אפילו אהבה ברחובות מסויימים.
לא אומרים לנו שהאוייב הגדול ביותר של הרווח הוא חמלה.
המדיה עובדת שעות נוספות בכדי להפחיד אותנו – האיום האיראני, האיום הסודני, האיום הזה והאיום ההוא. פצצת אטום, שנאה, מוות, מחלות, עוני, פשע, פחד! ומצד שני "מנעימה את זמנינו" בעזרת בידור זול, מציצני ורדוד וכל זה בכדי שלא נעצור לרגע ונחשוב. הכל כדי שלא יהיה לנו זמן לעכל ולהבין שהעולם מתנהל בצורה שמועילה ומקדמת יחידי סגולה בלבד ואילו את שאר אזרחי העולם היא מפלה ומקפחת.

מעבר להכל, דוחפים לנו מכל פינה ובכל דרך אפשרית את השקר הגדול מכולם -
"אתם חופשיים!"
דמוקרטיה, חופש, אפשרויות, שוויון, חירות, זכויות. כל אלו הן מילים שמעולם לא התקיימו במלואן, אלו הן הבטחות מופרות אשר חוזרות על עצמן לאורך כל ההיסטוריה, בכל העולם וגם פה, בבית שלנו.
מעולם לא היינו חופשיים, מעולם לא היו לנו זכויות, אלו פריווילגיות בלבד! מעולם לא היתה כאן דמוקרטיה, זו היא אשליה בלבד. נכון, אנחנו מצביעים בקלפי כל כמה שנים אך המועמדים נבחרים שלא בדרך דמוקרטית אלא ע"י גורמים בעלי אינטרסים. אותו דבר נכון לגבי הבטחותיהם של "נבחרי הציבור" והמצע לפיו הם כביכול נבחרים. מתי בפעם אחרונה היה פה מנהיג שהבטיח וקיים את כל מה שנשבע עליו בתחילת כהונתו או לפניה? נכון, זה לא קרה, מכיוון שה"מנהיג" הוא לא המושך בחוטים אלא דבר מלבד הבובה. וזה לא רק בארץ, זה בכל העולם.
אנו עבדים, והיום אנחנו מכירים בזה. השלב הראשון בפיתרון של כל בעיה היא להודות בקיומה.

המון פעמים יצא לי לדבר על אפריקה, היבשת העניה בעולם (למיטב ידיעתי). באפריקה האדמה מסוגלת לייצר מזון, נכון, לא בכל חלקיה של אפריקה אך בחלקים נרחבים ביותר – לחלוטין מספיק בשביל להאכיל את כל היבשת. אם כן למה מתים כל כך הרבה אנשים באפריקה מרעב? המשאבים קיימים, אך עם משאבים לא הולכים למכולת. עם כסף כן, וזה מה שחסר שם.

לאחר מפגש עם האדם הלבן והכרת דרכיו כתבו חכמי שבט הקרי, הנחשב לשבט האחרון שחי על אדמת ארה"ב, את נבואתם:

"Only after the last tree has been cut down, Only after the last river has been poisoned, Only after the last fish has been caught, Only then will you find that money cannot be eaten."

"רק לאחר שהעץ האחרון יכרת, רק לאחר שהנהר האחרון יורעל, רק לאחר שהדג האחרון יתפס, רק אז תבינו כי כסף – לא ניתן לאכול"

אנחנו מתחילים לראות והעיניים פקוחות, אני מרגיש כי השינוי הוא אמיתי. הכסף, לו כולנו סגדנו בעיוורון כמעט מוחלט היום אינו מושא הנלקח כמובן מאליו. המילה כלכלה נהייתה קצת פחות מפחידה. יותר מובנת, הידע הוא כוח – כוח שלא היה לנו עד לפני כמה עשרות שנים כשהאמת התחילה לצאת החוצה.

אנחנו בתהליך, אין פיתרון קסם. זה לא ייגמר ברגע וביבי לא יכול להוציא אותנו מהבור, הוא יכול רק לשפר אותו, במקרה הטוב.
אנחנו בתהליך של שינוי תפיסה, של שינוי ערכים וסדרי עדיפויות. אני מאמין שלא מדובר בתהליך קצר וזה בסדר, כי שינוי כל כך בסיסי חייב להיות יסודי. אנו צריכים סבלנות ואמונה בעצמינו ובשינוי.
אז לאלו מכם שנלחצים וחושבים שהמחאה כבר דועכת – תתעודדו! אתם טועים! המחאה היא סה"כ סממן לשינוי האמיתי שקורה עכשיו – לשינוי התודעתי! המחאה היא לא העיקר, וגם לא האוהלים. יהיו עוד הרבה מחאות ועוד פעולות ועוד נסיונות הפחדה מצד הממשלה ובעלי האינטרסים והדרך עוד ארוכה, אך אין מאושר ממני להבין שהתחלנו את הדרך סוף סוף. את הצעד הראשון עשינו, אם זה היה הקוטג' או דפני ליף שעשו את הצעד הזה זה לא מה שחשוב – הצעד נעשה ואיננו יכולים לסגת עכשיו!
רעיונות – ברגע שנולדו לאוויר העולם, לא ניתן לעצור אותם מלצמוח, לא לנצח.

האגדה מספר ששניות לפני שירו בו למוות, צ'ה גווארה אמר לרוצחו:

"I know you've come to kill me. Shoot, coward! You are only going to kill a man!"

"אני יודע שבאת לחסלני,תירה פחדן! אך כל מה שתהרוג הוא אדם".

מה שקורה בארץ הוא אמיתי, יש שינוי תפיסתי שצומח לאט לאט ומתפתח, אין אנו יכולים לדעת בשלב זה לאן ייקח אותנו השינוי. כל שעלינו לעשות הוא לשמור על עצמינו אמיתיים וכנים עם עצמינו ועם הזולת. לתכנן את השלבים ביחד. להבין שאנו – כמקשה אחת, ללא גבולות ומגדרים, ללא דת, גזע, מין ולאום – ביחד, אנחנו הכי טובים. רק ביחד נוכל להפרות את המהפיכה ולהוליד ממנה את העתיד שלנו, העתיד שאנחנו רוצים לנו ולילדינו.

אז ברוכים הבאים לצעד הבא באבולוציה!

בואו נבנה עתיד טוב יותר, בסבלנות ובעקביות ובעיקר באהבה.

התמונה נמצאה משוטטת בפייסבוק. מקסים.

תודה.

פורסם ב#j14, אידיאולוגיה, בלוגרול, דעות וירקות, מוסר, פוליטיקה ומוסר

יש צעירים בעזה והם רוצים להשתחרר, לא רק כי ישראל יורה עליהם טילים אלא כי גם החמאס יורה עליהם, החבר'ה האלה נמצאים במרכז האש, כולם מפחידים אותם, כולם שולטים בהם, בועטים בהם ומשפילים אותם. אלימות, מוות, כליאה הפחדה הם דברים שהפכו לשגרת יומם. הצעירים האלו לא רוצים שלום עולמי, הם גם לא רוצים לנצח או להביס, הם פשוט רוצים את השנים היפות שלהם בחזרה.

הצעירים האלו הצליחו להעביר מסר דרך האינטרנט לשאר העולם, הם מתארים את החיים בפחד כשכל הצדדים מכוונים עליהם את קנה הרובה, אסור לחשוב, אסור לאהוב, אסור להיות שום דבר שנוגד את המערכת, אני לא ארחיב, הנה המכתב כמו שהופץ (טעויות כתיב במקור), עוצר נשימה:
(הרשיתי לעצמי להעביר להם מסר אישי ממני בסוף המכתב)

*a short massage from me to Gaza Youth at the bottom of the quoted letter

Fuck Hamas. Fuck Israel. Fuck Fatah. Fuck UN. Fuck UNWRA. Fuck USA!

There is a revolution growing inside of us, an immense dissatisfaction and frustration that will destroy us unless we find a way of canalizing this energy into something that can challenge the status quo and give us some kind of hope. The final drop that made our hearts tremble with frustration and hopelessness happened 30th November, when Hamas’ officers came to Sharek Youth Forum, a leading youth organization (www.sharek.ps) with their guns, lies and aggressiveness, throwing everybody outside, incarcerating some and prohibiting Sharek from working. A few days later, demonstrators in front of Sharek were beaten and some incarcerated. We are really living a nightmare inside a nightmare. It is difficult to find words for the pressure we are under. We barely survived the Operation Cast Lead, where Israel very effectively bombed the shit out of us, destroying thousands of homes and even more lives and dreams. They did not get rid of Hamas, as they intended, but they sure scared us forever and distributed post traumatic stress syndrome to everybody, as there was nowhere to run.

We are youth with heavy hearts. We carry in ourselves a heaviness so immense that it makes it difficult to us to enjoy the sunset. How to enjoy it when dark clouds paint the horizon and bleak memories run past our eyes every time we close them? We smile in order to hide the pain. We laugh in order to forget the war. We hope in order not to commit suicide here and now. During the war we got the unmistakable feeling that Israel wanted to erase us from the face of the earth. During the last years Hamas has been doing all they can to control our thoughts, behaviour and aspirations. We are a generation of young people used to face missiles, carrying what seems to be a impossible mission of living a normal and healthy life, and only barely tolerated by a massive organization that has spread in our society as a malicious cancer disease, causing mayhem and effectively killing all living cells, thoughts and dreams on its way as well as paralyzing people with its terror regime. Not to mention the prison we live in, a prison sustained by a so-called democratic country.

History is repeating itself in its most cruel way and nobody seems to care. We are scared. Here in Gaza we are scared of being incarcerated, interrogated, hit, tortured, bombed, killed. We are afraid of living, because every single step we take has to be considered and well-thought, there are limitations everywhere, we cannot move as we want, say what we want, do what we want, sometimes we even cant think what we want because the occupation has occupied our brains and hearts so terrible that it hurts and it makes us want to shed endless tears of frustration and rage!

We do not want to hate, we do not want to feel all of this feelings, we do not want to be victims anymore. ENOUGH! Enough pain, enough tears, enough suffering, enough control, limitations, unjust justifications, terror, torture, excuses, bombings, sleepless nights, dead civilians, black memories, bleak future, heart aching present, disturbed politics, fanatic politicians, religious bullshit, enough incarceration! WE SAY STOP! This is not the future we want!

We want three things. We want to be free. We want to be able to live a normal life. We want peace. Is that too much to ask? We are a peace movement consistent of young people in Gaza and supporters elsewhere that will not rest until the truth about Gaza is known by everybody in this whole world and in such a degree that no more silent consent or loud indifference will be accepted.

This is the Gazan youth’s manifesto for change!

We will start by destroying the occupation that surrounds ourselves, we will break free from this mental incarceration and regain our dignity and self respect.  We will carry our heads high even though we will face resistance. We will work day and night in order to change these miserable conditions we are living under. We will build dreams where we meet walls.

We only hope that you – yes, you reading this statement right now! – can support us. In order to find out how, please write on our wall or contact us directly: freegazayouth@hotmail.com

We want to be free, we want to live, we want peace.

FREE GAZA YOUTH!

a short massage from me to Gaza youth:

i hope with all my heart that this stupid "war" would be over and the truth will shine upon the lies that are being sold to us for the highest price. i was almost in tears reading your letter, you guys are in the center of all the happening when all sides are shooting directly at you, killing your dreams, your hope, your soul which hungers to prosper, grow and live in a better world that's build on a justice system instead of corruption, lies and the will for power.
we both have the same dream. im an Israeli, not something to be proud of, but like you, I am a citizen of the world. our government lies to us and tries to plant fear in us in order to control us and make more money and gain more power by putting all the weight on our backs. the governments around the world brain washed most of their citizens to do as told and think as told. our governments sells us shit about right and left wings, the religion- about God and Satan- wrong or right. always showing us the differences between one another instead of finding the things that unites us, we want to love, we want to prosper, to create a better world for all of us, to move on with technology instead of fearing it, to stop the enslavement, the money worship and the masters worship.

my brothers, the revolution had started all over the world, the knowledge and the study of the corruption is now being leaked and moving on into new ears every day. the people around the world are sick and tired of being controlled and manipulated into enslavement.

the revolution will come, it has already started!

Gaza Youth, i really hope one day, when the system will fall (and it will, have no doubt) we will see each-other as brothers instead of continuing the killing and the injustice, i hope we could build a better world together and not as enemies… i know you hate Israel and i wouldn't try to change how you feel about it, i know better than that. i just hope you remember to hate the government/the system and not the people, we are all victims of the same corrupt system, we are all victims of the same injustice, we just happen to be born a few km far from one another.

i wish you all the best my brothers, and will try to get your manifesto of new spirit into better knowledge here in Israel.

Free.

פורסם באידיאולוגיה, בלוגרול, דת, כללי, מוסר, פוליטיקה ומוסר

נשגב מבינתי כיצד מדינה שלמה מתכסה בכתובות אבל ודיכאון על ה"בושה וחרפה" שנפלה על המדינה כאשר למעשה הסיפור המדובר הוא סיפור הצלחה.

לפני מספר ימים נחתם דינו של הנשיא בדימוס, קצב, והוא הורשע בביצוע שני מעשי אונס, הטרדה מינית ומעשים מגונים. אז נכון, זה מביש כי הוא באמת היה הנשיא של מדינת ישראל ועכשיו לא נוכל לשים את פניו, לכשימות, על שטרות הכסף שלנו ואולי אפילו לא נוכל לקבור אותו בחלקת גדולי האומה – הפסד של ממש, אין ספק.

כששמעתי את ההכרעה עמדתי כולי נרגש את מול המרקע, זהו יום גדול וניצחון אמיתי במלחמה נגד פשעי המין. יום בו מדינת ישראל נעמדה על רגליה האחוריות ואמרה -
די! לא עוד! שתקנו הרבה זמן אבל פה זה נגמר, נשיא או לא נשיא -אתה אשם בביזוי הנשים ואנשים הסובבים אותך, אתה אשם במסכות שקרים, בקשירת קשרים, באלימות, בשימוש בכוח תפקידך לרעה – באונס.
אני גאה מאוד להיות חלק ממדינה בה מרשיעים אפילו את הנשיא בעבירות שכאלו, אז נכון, לקח זמן אבל בסוף זה הגיע.

כולי תקווה שאנשים אשר עברו הטרדות מיניות ירגישו יותר חופשיים ובטוחים ללכת ולהגיש תלונה, כולי תקווה כי זוהי רק יריית הפתיחה במאבק הכל כך חשוב הזה ומעתה מטרידנים ואנסים יפחדו מתוצאות מעשיהם והמוטרדים ידעו כי החוק עומד לצידם ללא קשר למעמדו של המטרידן…
כולי תקווה כי זוהי אזהרה שתישמע לרחוק, אף אדם אינו בטוח מתוקף תפקידו.

אנחנו רחוקים מלהגיע למנוחה והנחלה, ישנם עוד המון דברים לשפר בארץ באופן הטיפול במקרים מסוג זה, והראשון לעניות דעתי, צריך להיות אופן הטיפול בקורבן. לצערי, בימים אלו חלק מתהליך משפט ציבורי שכזה עדיין כולל את הקזת דמו של הקורבן וביטול כליל של פרטיותו ולו רק  בשביל רייטינג. אם אתם שואלים אותי, משפטים שכאלו צריכים להתרחש בדלתיים סגורות, לפחות מצידו של הקורבן אם לא גם מצד הנאשם (אל לנו לשלול את האפשרות כי הוא יצא זכאי).
אין שום צורך -לטובת מהלך המשפט או הבאת הצדק את שולחן השופט- בחשיפת הסיפור כולו כולל הפרטים ה"עסיסיים",הרי לא מעניין אותי כיצד חדר אליה הנשיא קצב ללא הסכמתה, מעניין אותי שהוא ילך לכלא על מעשיו אם אכן נמצא אשם.

אז זהו, צעד קטן למדינה, צעד גדול למאבק בעבירות המין וצעד גדול למערכת הצדק בארץ.

זה היה פוסט קצר מפאת זמני הקצר,
אני רק אסיים בכך שיש לי המון סבלנות לחכות לכל העתירות והעירעורים שעוד יגיש הנשיא קצב, אני רק מקווה שכולנה תחזור בידיים ריקות ואת אדון הנשיא המתועב יזרקו לכלא.

תודה.

פורסם באידיאולוגיה, בלוגרול, כללי, מוסר, פוליטיקה ומוסר